ג'12182018

  עדכון אחרון 10:51:43 AM

3.0/5 דירוג (1 דרגו את ההצעה)
אסף בז'רנו

רפורמה במערכת החינוך - רעיון אחד

במשך שנים נחשבה מערכת החינוך בארץ למערכת מעולה שהוציאה מתוכה בוגרים ברמה אקדמית גבוהה. אך בשנים האחרונות אנו עדים לכרסום מתמיד באיכותה של המערכת ובאיכות תלמידיה ובוגריה. מבחנים ארציים ובינלאומיים מראים בכל פעם כיצד תלמידי ישראל נדחקים למקומות האחרונים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים ביחס למדינות מערביות אחרות.

הצעה זו מבקשת קדם ועיקר ליצור שיתוף פעולה בין כלל הגורמים המעורבים בחינוך על מנת לנסות ולייצר תוכנית מקיפה ויעילה ככל שניתן.

מעבר לכך, מוצעות ברעיון זה הצעות ספציפיות לשינויים ותוכניות המתקשרים ל-4 הגורמים מהם בנויה המערכת: התלמידים, ההורים, הצוות הפדגוגי ומערכת החינוך.

אפתח דברי בהצגת השקפתי כי כל ניסיון להציע רפורמה או שינוי רחב כלשהו במערכת החינוך מחייב שיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים המקצועיים בתחום החינוך, סגלי ההוראה ונציגיהם, כמו גם עם נציגי משרד האוצר וראש הממשלה לא רק ביישום השינוי אלא, קודם לכל, בעיצוב וניסוח המדיניות עצמה.

בהתאם לכך,אין ברצוני או ביכולתי להציג תוכנית רפורמה כוללת מהסיבה הפשוטה שאין אדם אחד, בכיר ו/או מקצועי ככל שיהיה, שיכול להציע רפורמה כוללת ויעילה במערכת מסובכת כמו מערכת החינוך ללא שיקבל תשומות מכלל הגופים המוזכרים לעיל בתהליך בניית רפורמה שכזו.

הצעתי לפיכך היא להקים פורום נפרד וקבוע בתוך משרד החינוך שלו יינתן המנדט לחקור לעומק את הנושא ולהפיק המלצות כוללות ככל שניתן לפתרון בעיות מערכת החינוך בארץ. פורום זה לא יהיה רק אמון על עיצוב המדיניות אלא גם ייקח חלק ביישומה. בראש הפורום יעמוד שר החינוך והוא מהאנשים הבאים:

·         הצד הפדגוגי - נציגי ארגוני המורים, סגלי הוראה (מורים, מנהלים, מפקחים וכו') נבחרים מכל רחבי הארץ שיביעו רצון להשתתף או שייקראו לדגל, נציגי משרד החינוך ואנשי אקדמיה מומחים בתחום החינוך.

·         הצד הפסיכולוגי-חברתי (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, זוויות אתניות וסוגיות מקומיות) –מפסיכולוגיים וסוציולוגיים.

·         הצד הארגוני – נציגי משרד החינוך ומומחים ארגוניים מקצועיים ואקדמאיים.

·         הצד הכלכלי – נציגי משרד האוצר ומומחים כלכליים מקצועיים ואקדמיים.

כמו כן, יכיל הפורום נציג/ים ממשרד ראש הממשלה שיאפשרו תיאום מלא עם נושאי מדיניות אחרים בישראל.

לפורום יינתנו מסגרות זמן ויוגדרו יעדים ברורים להפקת מסקנות והמלצות בנושאים שונים כמו גם מנדט, בתיאום עם משרד השר, המנכ"ל ונציגי העובדים במשרד, להסמכת בעלי תפקידים ליישום ההמלצות. הפורום לא יידרש בהכרח להציע רפורמה כוללת אלא תהליכים שונים לקידום החינוך בישראל. לבסוף, יוקם פורום משנה שמטרתו לבצע את תהליך ההערכה של היישום והשפעתו על המערכת.

עד כאן הצעתי הכללית לכיוון אליו צריך ללכת משרד החינוך בהובלת מערכת החינוך הישראלית לזמנים טובים יותר. אך מעבר לכך אבקש לפרוש את משנתי שלי בקשר לדרך בא יש לפנות על מנת להגיע לשינוי המיוחל.

בשיחותי עם אנשי חינוך למיניהם חוזרת ועולה הדעה כי את מערכת החינוך לא ניתן לשנות באבחת רפורמה אחת מהירה מחד, ומאידך, לא ניתן לעשות קסמים ברמתם הפרטנית של התלמידים – נדיר שתלמיד גרוע יהפוך בין לילה לתלמיד מצטיין, בלי קשר לכמות המשאבים המושקעת. דעה נוספת שחוזרת ועולה בשיחות אלו, כמו גם מתוך מחקרים שונים שקראתי, ולה גם אני שותף, היא כי הרעה החולה של מערכת החינוך היא המשמעת בכיתה.

במבט כללי אני טוען שקיימים 5 גורמים המשפיעים על החינוך – הסביבה, המערכת, ההורים, המורים והילדים. דעתי היא כי הילדים הם אותם ילדים והמורים, פחות או יותר, אותם המורים.

בתוך הגורמים שכן השתנו, הסביבה היא גורם חשוב - כיום בארץ ובעולם מתפתחת חברה אינדיבידואליסטית וחומרנית וברור לי שערכים אלה משפיעים על הילד השפעה עצומה. גם ריבוי הגירויים המייצר ציפייה קבועה של הילד להיות במצב עניין ואתגר מקשה על יכולתו להתעמק בנושא מסוים, בייחוד אם הוא קשה ו/או מסובך.

גם המערכת השתנתה ושינוייה תלויים בשני גורמים עיקריים – לחצים מערכתיים, אם פנימיים (קואליציוניים ואחרים) ואם חיצוניים (דעת קהל, ארגוני מורים, תקשורת וכו') ושינויי מדיניות הנגרמים, בין השאר, כתוצאה מחוסר רציפות שלטונית – התחלופה התדירה של ממשלות בישראל לא מאפשרת בחינה מושכלת והפקה יעילה של מדיניות חינוך ארצית כוללת. כל שר חינוך מבקש לשים את חותמו על המערכת, לעיתים רבות בלי קשר לצרכים האמיתיים שלה.

אך הגורם שהשתנה יותר מכל, לפי דעתי, הוא ההורה, או, ליתר דיוק, הדינמיקה בין ההורה לילד, דינמיקה שבסופו של דבר משפיעה, לדעתי, בצורה הדרסטית ביותר על אופיו של הילד, ומכאן על אופיו כתלמיד. עם השנים נשחק מעמדם של ההורים והצוות הפדגוגי. איבוד השליטה של ההורים והמורים  על ילדיהם הביא למצב של אנרכיה ברמה ההתנהגותית וכישלון ברמה הפדגוגית. שחיקה זו נשענת לדעתי על שני שינויים עיקריים שהתרחשו במהלך השנים – מתן זכויות יתר לילד כתוצאה, בין היתר, מפעילות יתר של המועצה לשלום הילד; והשינויים בשוק העבודה הישראלי שהובילו לקיצוץ משמעותי בשעות האיכות שמבלים ההורים עם ילדיהם, דבר שגרר פגיעה בחינוך הילד.

אם כך, על מנת לשפר את מצב ההשכלה בארץ יש לייצב תחילה בסיס טוב להתקשרות בין הילד להוריו ולמחנכיו וכך, לדעתי, להביא לשליטה בריאה של המורים וההורים במערכת החינוך ולהקלה על עבודתם של המורים בהנחלת ההשכלה והחינוך.

ברצוני לציין כי אין המטרה ליצור פס ייצור של ילדים-רובוטים חסרי יצירתיות וביקורתיות המשמשים ככלי קיבול לחומר הלימודי אלא להנחיל להם ערכים בסיסיים של כבוד לזולת בכלל ולמבוגר בפרט, כבוד לסביבה וחשיבות ערך הלמידה וקניית ההשכלה על מנת לאפשר למורים לעשות את עבודתם נאמנה ולתלמידים לספוג את החומר הלימודי בצורה הטובה ביותר.

לפיכך, אבקש לחלק את הצעותיי לרפורמה במערכת החינוך וההשכלה בהתאם לארבעת הגורמים מהם בנויה המערכת:

·         התלמידים: יתר זכויות שגרמו לאיבוד הכבוד הכללי כלפי המבוגרים בכלל וההורים והצוות הפדגוגי בפרט.

·         ההורים: האמורים לדאוג לחינוכו של הילד מחד ולעזרה בהשכלתו מאידך. הם והמורים גם אחראים להוות סוכני החבירה של הילדים לסביבה.

·         הצוות הפדגוגי: האמור לדאוג להשכלת הילד ולעזור בחינוכו.

·         המערכת: האמורה להקנות למורים את הכלים למקסם את השכלתם של תלמידיהם.

ברמה הכללית, מחזיק כותב הצעה זו בדעה כי כל רפורמה מוצעת צריכה להתבסס קודם כל על עיקרון ה"נאה דורש, נאה מקיים" – על הממשלה לתת בידי המערכת והאזרחים את הכלים להצלחה, אך לדרוש מהם באותה העת לשאת באחריות למעשיהם ולתרום את תרומתם שלהם. בהתאם לכך ולאור מצבה הקשה של מערכת החינוך בארץ, רואה אני לנכון להציע רעיונות הכוללים מערכת כללים וחוקים חריגה מעט בנוקשותה וזאת במטרה לתקן את הבעייתי כרגע (בבחינת "זמנים קיצונים דורשים אמצעים קיצוניים"), מה שיאפשר מאוחר יותר להוריד מעט את סף הדרישות, כשהמצב ישתפר, לרמה סבירה.

להלן ההצעות שאביא בפני הפורום, שאת הקמתו הצעתי בתחילת מסמך זה, בחלוקה לגורמים אלו.

חובות וזכויות תלמידים

·        תונהג תלבושת אחידה לבי"ס לפחות בכיתות הטרום-תיכוניות.

·        יונהגו נהלים ברורים לקשר מורה-תלמיד וביניהם עמידת התלמידים עם כניסת המורה, שיחרור הכיתה רק על פי אישור המורה וכו'.

·        יונהגו עונשים כבדים על פגיעה בכבוד המורה במדיניות בלתי-סלחנית.

·        התלמידים יקבלו בתחילת כל שנה סילבוס המתאר את המטרות החינוכיות לאותה שנה בכול מקצוע נלמד.

·        בהתאם לאופי ביה"ס יקבל גוף התלמידים את האפשרות להציע תכנים לימודיים שונים מעבר לתוכנית הלימודים הבסיסית לשעות שיוקצבו לשם כך.

·        תלמידים יקבלו בסוף כל שליש משוב למילוי לגבי כל מורה שיכלול שאלות לגבי תפקודו של המורה ברמה האישית, הפדגוגית והכללית. המשוב לא יהווה בסיס יחיד לפעולות אדמיניסטרטיביות בעניינו של המורה אלא יצטרף כנספח למשוב שנתי שיעשה ע"י מנהל/ת ביה"ס, אנשים שונים בצוות האדמיניסטרטיבי שלו/ה וכן אנשי מקצוע חיצוניים.

חובות וזכויות ההורים

חובות ההורים

בבסיס מודל האחריות שברצוני להציע מוצבת אחריותם הבסיסית של ההורים לחינוך והשכלת ילדיהם.

כיום יכול כל אדם ללמוד כל נושא אותו יחפוץ בבית הספר או באוניברסיטה, אך נושא קריטי כחינוך ילדים אינו נלמד אלא ע"י אלו המתעתדים לעסוק בתחום בצורה מקצועית. חינוך ההורים הוא גורם קריטי בהתפתחות הילד ולכן מן הראוי, לדעתי, כי יינתנו בידי ההורה כלים מקצועיים ככל שניתן על מנת להקל עליו בחובתו זו, בייחוד לאור התקצרות הזמן העומד לרשות ההורה להשקיע בילדו והתפתחות החברה המקשה על ההורה "לשמור על הקצב" מול הילד. לפיכך, מציע אני שהמדינה תספק שירות של סדנאות הורות שיספקו להורה חדש ו-ותיק כלים לחינוך ילדיהם. הסדנאות יחולקו לפי גילאי הילד וישתנו בהתאם לצורך (הורה חדש, הורה יחיד וכו'). בסדנאות יעסקו המרצים בטכניקות חינוך ויעודדו הורים להשית מערכת כללים ברורה הכוללת בין השאר לקיחת אחריות, הבדלה בין טוב לרע, וכבוד למבוגרים. הסדנאות לא ייגעו בנושאים בתכנים בעלי אופי השכלתי – חברה, פוליטיקה וכו'. כמו כן ילמדו ההורים שיטות ללימוד עצמי של הילדים ושיטות לעזרה בלימודים.

אבקש לציין כי ברור לי שאלמנט בעייתי במיוחד של רעיון זה הוא הסיכון בכך שאזרחים שונים יראו מדיניות זו כפטרנליזם – רצונה של המדינה להחליט במקום ההורים כיצד לחנך את ילדיהם. פתרון בעיה זו יחייב שיתוף מלא של גורמים מקומיים ו/או גורמים תואמים מבחינה אתנית/דתית/חברתית על מנת להתאים את התוכנית לאוכלוסיות השונות.

לצד מתן כלים ועזרה בחינוך ולימוד ילדיהם תוטל על ההורים אחריות מתמשכת להתנהגותם. אחריות זו תתבטא בין השאר בענישת הורים על מעשי ילדיהם. הורה שילדו ביצע עברות משמעת והתנהגות חמורות יסתכן בקנסות שיושתו בעזרת מנגנון פקחי חינוך באי-כוחה של המשטרה.בנוסף לעונשים שינתנו יוכל ההורה לקבל הדרכה מקצועית לטיפול בבעיה מפסיכולוג או מומחה חינוכי אחר ללא תשלום (אני רואה הצעה זו כנובעת מעיקרון "נאה דורש – נאה מקיים" – המדינה מחייבת את האזרח באחריות אך באותה השעה גם מספקת לו את הכלים לעמוד באחריות זו). בכל מקרה המדובר בפגיעות של הילד בסביבתו ולכן יש למדינה ולבאי-כוחה הזכות המלאה להתערב ולמנוע פגיעה זה.

זכויות ההורים

ההורה יהיה זכאי לפנות לנציג פניות הציבור לענייניי חינוך בגוף מקומי האחראי לביה"ס בו לומד ילדו על מנת להתלונן על עוול שנעשה לו או לילדו בביה"ס. לנציג הפניות תהינה סמכויות שונות וביניהם הסמכות לכנס ועדה לדון בנושא שהוצג בפניו. נציג פניות זה לא יבוא מתוך מערכת החינוך.

חובות וזכויות הצוות הפדגוגי

  • העברת סמכויות ניהול כוח האדם הפדגוגי למנהלי ביה"ס. תינתן בידיהם היכולת להשית מערכת בונוסים ותגמולים למורים מצטיינים מחד ומאידך לטפל באנשי הוראה לא מקצועיים ע"י סדנאות שיפור וקורסים. במקרים קיצוניים תהא למנהל הסמכות המלאה להעביר עובד מתפקידו או לפטרו.
  • הקמת גוף בקרה ארצי אשר יבצע מחקרים וביקורות של העובדים בכל רמות הניהול והפדגוגיה ברמת בית הספר ויספק למנהל ביה"ס כלים לניתוח ומישוב הצוות הפדגוגי הפועל בבית ספרו. הגוף יקבע קריטריונים רב-שכבתיים למישוב מורים שיהיו מבוססים על ניתוח ארוך-טווח של פעילות המורה ולא רק על ציוני תלמידיו.
  • שיפור תנאי העסקתם ומשכורתם של המורים.
  • העלאת הדרישות לקבלה למוסדות להכשרת מורים ושיפור הכשרתם, לקבלת תעודה ובמהלך שנות עבודתם.
  • שימת דגש במערכת החוק על טיפול מהיר ותקיף בתוקפי אנשי סגל ההוראה.

תוכניות לימודים

·        בניית תוכניות לימודים מודולריות המשתנות בהתאם למיקום, החתך הדמוגרפי ודרישות אחרות ספציפיות של האיזור:

o         כתיבת תוכנית לימודים ארצית המיועדת לכלל בתי הספר בארץ, בכל הכיתות. תוכנית זו תכלול מדעים, שפות זרות, אזרחות ושעות מחנך (מה שמכונה היום - תוכנית ליבה).

o         ע"פ חלוקה מוגדרת של אזורים, כשגודל אזור הוא מישוב ועד בכלל, תינתן לסמכות מקצועית מקומית, במשותף עם סמכות פדגוגית ומקצועית כלל ארצית, היכולת לכתוב תוכנית לימודים ייחודית התואמת את צורכי אותו איזור ותכלול את נושאי ההיסטוריה, הלשון, ועוד.

·        הכנסת שיעורים הדנים בנושא עתיד התלמידים לתוכניות הלימודים מבנה המשק הישראלי, תעסוקה, לימודים אקדמיים, בחירת מסלול לחיים, וכו'.

·        קביעת ערבית כשפת לימוד חובה לאחר אנגלית ולימודי המזרח-התיכון בכל בתי הספר.

·        עריכת ביקורים בבתי הספר של נציגי רשויות האכיפה בארץ - משטרה, שב"ס ופרקליטות - וכן של בעלי מקצוע מהמשק – אנשי היי-טק, בעלי מקצועות חופשיים וכו' על מנת להכיר לתלמידים את החיים מחוץ לכותלי בי"ס ואת החיים שלאחריו.

·        קביעת שעות לימוד שיוקדשו להרצאות של צוותים מהאקדמיה במטרה להרחיב את היריעה ההשכלתית של התלמידים בכיתות השונות.

תגובות (0)

השאירו תגובה

You are commenting as guest.

ביטול Submitting comment...

כותבים מצע

  • רעיונות חדשים

  • ממצע העם

  • תגובות

  • גיא ג'אנה
    מיכאל איתן האחראי על הטכנולוגיות בנה פלטפורמה למעקב ציבורי אחרי יישום מסקנות ועדת טרכטנברג.
    אנו נמשיך לעקוב אחרי יישום המסקנות של הועדה.

    גיא ג'אנה, 19. יולי, 2012 |

  • צוות התעוררות
    האם אנחנו רוצים לבנות לנושא דירות הרפאים צוות עבודה?

    צוות התעוררות, 18. יולי, 2012 |

  • צוות התעוררות
    יום הסביבה האחרון בכנסת הראה לנו שהתקשורת וכן חברי הכנסת ממש לא מתעניינים באיכות הסביבה.
    צדק חברתי - מתחיל בצדק סביבתי.

    צוות התעוררות, 09. יוני, 2012 |

  • צוות התעוררות
    היי תומר - אפשר לחבר את הדברים שלך בנושא אחד עיקרי שבו אנו צריכים להתרכז. -...

    צוות התעוררות, 11. ספטמבר, 2011 |

  • גיא ג'אנה
    לדעתי יש לבחון שוב את הנושא.
    שים לב שהממשלה נכשלת בניהול ובהרצת אנשיה...

    גיא ג'אנה, 15. אוגוסט, 2011 |

אירועים קרובים

עדכונים ממועצת העם

profile
Heribert konto bankowe online ( http://bankowekonta.com.pl )
14 שעות
profile
Shayla darmowe konto bankowe ( http://bankowe-konto.com.pl )
17 שעות
profile
Rosario najlepsze konto bankowe ( http://e-kontointernetowe.pl )
17 שעות
profile
18 שעות